בסיום החקירה, מחליט הגורם הממונה במשטרה האם לסגור את התיק הפלילי בשל אחת העילות המנויות בחוק (חוסר אשמה, חוסר ראיות או העדר עניין לציבור), או להעביר את התיק לתביעה (מחלקת התביעות של משטרת ישראל או הפרקליטות, תלוי לפי סוג העבירה), אשר תחליטמ האם להגיש כתב אישום.
יש לציין כי לאחר סיום החקירה, ועוד בטרם החליט הקצין הממונה האם להעביר את התיק לגורם התביעה, ניתן לפנות אל ראש משרד החקירות בבקשה לסגירת התיק.
אם התיק הועבר לתביעות או לפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום נגד החשוד והחשוד אינו נמצא במעצר, הגורם התובע (התביעות / הפרקליטות) מחויב לשלוח לחשוד מכתב המיידע אותו על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום, וזאת בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, ולאפשר לחשוד לשלוח טענות בכתב מדוע ראוי להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. זהו למעשה הליך השימוע, וניתן לבצעו גם בכתב וגם בע"פ בפגישה עם הגורם המוסמך.
הליך השימוע הינו שלב חשוב מאד בו ניתנת לחשוד הזדמנות להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. לעו"ד יוסי לין הצלחות רבות במניעת הגשת כתב אישום, וזאת על אף הכוונה הראשונית להגיש כתב אישום.
ראשית חשוב לציין כי לחשוד (הנאשם בפוטנציה) יש זכות להעתיק את עיקרי חומר הראיות כנגדו, וזאת על מנת שיוכל להכין את הגנתו ולהתכונן כראוי בהליך השימוע.
נקודת המבט המקצועית של סנגור טוב שונה מנקודת המבט של תובע. בעוד שתובע אשר מעיין בחומר הראיות, מחפש ראיות לכאורה שעשויות להביא לסיכוי סביר הרשעת הנאשם, הרי סנגור מקצועי מחפש גם את הפירכות והסתירות שבעדויות התביעה. לעיתים, תובע אשר מעיין בחומר הראיות ומגיע למסקנה כי יש ראיות המספיקות להגשת כתב אישום, אינו שם לב לחולשה בראיות אשר עשויה להביא לשינוי ההחלטה. עורך דין פלילי מיומן עשוי להציג את חומר הראיות לתובע באופן כזה אשר יביא לשינוי ההחלטה להגיש כתב אישום. עם זאת יש להדגיש כי בשלב זה יש להיזהר שלא לחשוף את כל הקלפים, שכן ייתכן מצב בו בסופו של דבר יוחלט להגיש כתב אישום וגילוי קו ההגנה עשוי לפגוע בנאשם. לפיכך יש לנהוג בזהירות ובשיקול דעת בהצגת חולשת הראיות.
בנוסף, לעיתים קיים חומר ראיות אשר אינו מצוי בידי המאשימה ולא נאסף בחקירה המשטרתית מסיבות שונות ומגוונות, ואשר עשוי להשפיע על ההחלטה האם להגיש כתב אישום כנגד החשוד. גם במקרים אלו יש לנהוג בזהירות ובשיקול דעת בחשיפת קו ההגנה העתידי.
אולם, לא רק שיקולים ראייתיים עשויים להשפיע על ההחלטה האם להגיש כתב אישום או לא. גם נסיבות אישיות הינן חלק משיקולי המאשימה להימנע מהגשת כתב אישום. בד"כ, נסיבות אלו כלל אינן ידועות למאשימה, שכן הן לא היו חלק מהחקירה המשטרתית. הצגה נכונה של הנסיבות האישיות עשויה לשכנע את המאשימה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק, גם במקום בו ישנן ראיות מספיקות לצורך הגשת כתב אישום.
לעיתים ניתן גם להגיע להסדר עם המאשימה, כמו פיצוי, בכפוף לסגירת התיק.
יש לציין כי גם לאחר הגשת כתב אישום, ניתן להביא לתוצאה של סגירת תיק פלילי בשל כל אחת הסיבות המנויות לעיל, כגון חולשה בחומר הראיות או נסיבות אישיות ועוד, ויש לפנות אל ראש לשכת התביעות או הפרקליט הממונה בעניין זה. אולם, יש יתרון להשקיע מאמצים להביא לסגירת התיק הפלילי בהליך השימוע לפני הגשת כתב אישום, כיוון שאין המצב דומה למצב בו התובע טרם קיבל החלטה סופית אם להגיש כתב אישום או לאו, לבין מצב בו התובע כבר הגיש כתב אישום, ועורך הדין הפלילי נדרש לשכנע את התובע לשנות את החלטתו ולבטל את כתב האישום. ניתן לומר כי הסיכויים בשימוע טובים יותר מביטול כתב אישום לאחר הגשת כתב אישום.
לאחר הגשת כתב האישום, ובמידה והניסיון לבטל את כתב האישום עם ראש לשכת התביעות או הפרקליט הממונה לא צלח, ניתן לפנות ללשכת היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב הליכים, שמשמעותה היא מחיקת כתב האישום. את הבקשה יש להגיש באמצעות לשכת התביעות או הפרקליטות המטפלת בתיק.
מגוון המקרים והשיקולים לסגירת תיק הינו רחב ביותר, וכדאי להיעזר בגורם מקצועי ומיומן, אשר עשוי להגדיל את הסיכויים לסגירת התיק הפלילי או לביטולו של כתב האישום.
עו"ד פלילי יוסי לין
